יום שישי, 8 במאי 2009

במקום פקח - נותן שירות לאזרח


נתחיל מהסוף: תארו לכם פקח חניה שבמקום לחפש הזדמנות לתת דוחות, מחפש הזדמנות לעזור לכמה שיותר אנשים למצוא חניה חוקית, לאפשר זרימה טובה יותר של התנועה, ולהדריך נהגים על הימנעות מקבלת דוחות.
נשמע דמיוני, ברור.
אבל למה בעצם? הרי תפקידה של מחלקת החניה הוא לאתר ולהסדיר מקומות חניה, ולשמור על התנועה מפני מכוניות שחונות בצורה שחוסמת, מפריעה ומעכבת אותה. זה השירות שבשבילו אנחנו משלמים מיסים לא? ובכן, זה היה השירות שבשבילו היינו אמורים לשלם, אבל מתישהו בדרך מחלקת החנייה נהפכה לעוד סוג של מחלקת גבייה בשביל העירייה, וכאן הדברים התחילו להשתבש.
נדמה שהשיבוש מורגש רק בצד שלנו, הנהגים שמחפשים חניה דקות ארוכות ולבסוף משלמים קנסות אם לא חנינו בחניון או לא הפעלנו איזיפארק. אבל למרבה הפלא מתברר שהשיבוש מורגש גם בתקציבי העיריות עצמן – מחלקות החניה נהפכו ללא-רווחיות בחלק מהן.
עירייה גדולה, למשל, גילתה שאחזקת מערך פקחים, מוקדנים, עורכי דין, אנשי גבייה, קבלני תחזוקה וצבע לסימון חניות ברחובות, וקנייה ואחזקת ציוד להפקת דוחות ולבירור נתונים – עולה יותר מההכנסות מהתקבולים מקנסות, ובנוסף, לא מייצרת אפשרויות חניה טובות ורבות יותר, או זרימה חלקה יותר של התנועה.
באומץ רב החליטה העירייה לשנות גישה. פקידיה החליטו להחזיר דברים לקדמותם, ולשנות את מבנה, מטרות ופעילות מחלקת החנייה כך שהכל יופנה לטובת הסדרה אופטימלית של החניה החוקית בעיר, ופתיחה וסילוק כל מחסום לתנועה, שנגרם על ידי חניית רכבים לא חוקית (באדום-לבן, בסיבוב, על מדרכה, בחניה-כפולה).
למה בעצם? בגלל שהאזרח שנוהג במכוניתו בעיר הוא הלקוח. והלקוח רוצה למצוא מקום חניה, לשלם מחיר מינימלי באמצעי-תשלום שנוח לו, ולנהוג בלי להיתקל בפקקים שנגרמים על ידי מפגעי תחבורה. וספק שמכוון את פעולותיו לפי מה שהלקוח רוצה תמיד ירוויח יותר מספק שלא מתחיל אפילו לחשוב על הלקוח שלו.
ואם זה מה שהלקוח רוצה, הספק (העירייה) החליטה לעשות ככל יכולתה למלא את צרכיו.
אז איך זה הולך להיות שם?
מתחילים בביטוי חיצוני של השינוי: הפקחים יקבלו מדים חדשים, שלא מזכירים מדי שוטר כי אם מדי מדריך בתנועת נוער או משהו שנראה ידידותי יותר. מספרם יגדל ברחובות בעייתיים מבחינת זרימת תנועה, ולא ברחובות רווחיים מבחינת קנסות. ותפקידם יתמקד בסיוע לנהגים לחנות במקומות חוקיים, בתשלום, על פני ללכוד אותם חונים במקומות לא חוקיים, ולהעניש אותם בעזרת קנס.
העירייה שואפת להגביר את התשלום בערוצים המקובלים, על פני שימוש בכלי של קנסות. איך עושים זאת? באמצעות הרחבת מגוון אמצעי התשלום שהיא מוכנה לקבל – לווייני, סלופארק, איזיפארק, מנוי שנתי (לשלם מראש ושיניחו לי). ובנוסף, בהגברת תחלופה במקומות חניה, והסדרת יותר מקומות.
בסופו של דבר, אם יהיו יותר נהגים שמשלמים עבור החניה שלהם, ההכנסות יגדלו ואפשר יהיה להגדיל באמצעותן את מקומות ואפשרויות החניה. ולבסוף גם להוריד את מחיר החניה בעיר.
התוצאה הצפויה היא חיים קלים יותר לנהגים, הכנסות גבוהות יותר לעירייה, תנועה זורמת בקלות רבה יותר ברחובות, וירידת מפלס העוינות של הלקוח (הנהג) כלפי הספק (העירייה).
נשמע טוב, וכל הבדיקות הכלכליות שנעשו מעידות שאכן זה גם הגיוני כלכלית. ואני אומר, שההיגיון הבסיסי בתוכנית הזו הוא המעבר מפעילות נגד הלקוח, לפעילות שכולה בעדו. התפנית הזו בהתייחסות גוררת אחריה רווחים עצומים, ולא רק כלכליים.